לא על ה"לייק" לבדו: רגשונים בימי קורונה

הרשתות החברתיות נמצאות איתנו כבר למעלה מעשרים שנים, ואיתן ההבנות שמתחדדות במחקרים לגבי ההתנהגות שלנו במרחב שהן יוצרות, הרווחים הנפשיים וההפסדים שאנחנו משלמים על ההשתתפות שלנו בהן. בתחילת הדרך היו חוקרים שטענו שהשימוש ברשתות יכול ליצור בנו תחושות קשות של בדידות ודכאון. היעדר המפגש פנים-אל-פנים יוצר ריחוק, לא מאפשר תקשורת לא-מילולית (כמו הבעות פנים, מגע או ריח) וגורם לריחוק חברתי. את המחקרים האלה מיהרו מחקרים חדשים יותר להפריך. אנחנו אמנם עדים למצב שבו כל אדם לבדו בביתו מתקשר עם העולם דרך מסך, אבל לצד החסרונות, היתרונות הם עצומים: אנחנו יכולים לאתר בקלות אחרים שיש לנו איתם תחומי עניין משותפים, מחלות, תחביבים, ילדים בני אותו הגיל ועוד. בנוסף, אנחנו מסוגלים לתקשר עם אחרים ללא גבולות של מרחק גיאוגרפי או זמן, מה שבימים אלה של מגפת הקורונה הופך למשמעותי במיוחד.

כבר בתחילת הדרך, הרגשונים (אימוג'ים) היוו תחליף משמעותי ולא פחות חשוב – משעשע, להבעת רגשות דרך הבעות פנים. בהתחלה היו אלה הבלוגרים הצעירים, שהמציאו שפה מלאת סימנים על מנת להביע את רגשותיהם ומחשבותיהם (למשל: 3> כדי להביע אהבה), ולאחר מכן הרשתות הגדולות כמו וואטסאפ ופייסבוק הכניסו לחיינו את הרגשונים הגראפיים. כדי להגיב לפוסט בפייסבוק, משתמש לא חייב לכתוב דבר, מספיק שיעשה "לייק" כדי לסמן שהוא קרא. זה אמנם שטחי יותר מטקסט כתוב אבל כנראה יותר טוב מלא להגיב בכלל, מה שמאפיין את "הצפיינים" שרק קוראים ולא מגיבים.

בשנת 2016 הרחיבה פייסבוק את מנעד התגובות האפשריות. ספירת ה"לייק" במתכונתו המקורית השפיעה לעתים קרובות באופן שלילי על ההערכה העצמית של מפרסמי הפוסטים, במיוחד בקרב המשתמשים הצעירים: אם נערה קיבלה מעט מדי "לייקים" או קצת פחות מהחברה שלה, היא היתה עשויה להרגיש שלא אוהבים אותה וההערכה העצמית שלה נפגעה כתוצאה מכך. בשנת 2016 החליטה פייסבוק לנסות לפתור בעיה זאת על-ידי הרחבת מנעד התגובות האפשריות, כדי להדגיש את איכות התגובה הרגשית על-פני הכמות. חמשת הרגשונים החדשים, מעבר ל"לייק" המוכר היו: לב, המום, כועס, צוחק ובוכה. כעת, אפשר גם לקבל פירגון בדמות לב או הבעת אמפטיה בדמותו של הרגשון העצוב, מה שמאפשר להעמיק את התקשורת הלא-מילולית.

באפריל 2020, בשעה שתושבי רוב מדינות העולם מצאו את עצמם מבודדים כל אחד בביתו, בשל מגפת הקורונה, הרימה פייסבוק שוב את הכפפה והשיקה רגשון חדש להפגנת אהבה ודאגה (care), מעין "חיבוקי" בתגובה לפוסטים העוסקים בנושא.

גם וואטסאפ לא נשארו אדישים והוסיפו סידרת סטיקרים העוסקים בתקופה היסטורית זו ומאפשרים לעודד האחד את השניה או לשקף את מצב הבידוד: עובד/ת מהבית, האם את/ה בסדר?, "כ­­יף" מרחוק ועוד.

בכלל, ניכר שרבים בחרו להתמודד בתקופה מורכבת זו בעזרת יצירתיות, אליה התייחס פרויד כמנגנון ההגנה החיובי היחיד כנגד איום (סובלימציה), להבדיל ממנגנונים כמו הדחקה או התקה. דוגמה לכך היא קהילת הפייסבוק "גרפיקאים וכל מי שצריך אותם", שמונה כ- 34 אלף חברים. מנהלי הקהילה הכריזו על תחרות בין החברים הגרפיקאים לעיצוב של רגשון משלהם כמחווה לרגשון החדש של פייסבוק. התוצאות מהנות ביותר: רגשון מחזיק תבנית ביצים או נייר טואלט (בעיצוב אופיר אסולין), רגשון עוטה מסכת מגן  (בעיצוב מריה קראסיק), רגשון עצוב על כרטיס המועדון היוקרתי של מלונות דן שהפכו למלונות קורונה (בעיצוב אופיר אסולין) ועוד.

מגיפת הקורונה כבר בדרכה לחלוף, כך אנחנו מקווים, לפחות מישראל. היא לימדה אותנו, בין השאר, לתקשר מרחוק. הרשתות החברתיות, לעומת זאת, כנראה כבר כאן כדי להישאר, ואם כך, נחמד שנלמד איך לתקשר במגוון הכלים והשפות שהן מאפשרות לנו. ואם אפשר לעשות זאת עם קצת חמלה, יצירתיות והומור ייתכן שנצליח לצאת מחוזקים לא רק מהקורונה, אלא גם ממשברים נוספים שמזמנים לנו החיים.