הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

"הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם", שר שלמה ארצי, והוא כל-כך צודק. אבל הדרך למצוא אותה משתנה דרמטית בעשרים השנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה. סיפורי ט"ו באב מתארים את הבנות המחוללות בכרמים ואת הגברים שצופים בהן ו… מתאהבים. בימינו המודרניים אנחנו שואלים את ההורים שלנו איך הם הכירו והתשובות מגוונות: בצבא, באוניברסיטה, דרך חברים, בעבודה. יש את הבודדים שהכירו עוד בתיכון ומאז הם ביחד. יש את מי שנעזרו במשדכות מוכשרות. בדרך כלל היתה להם סביבה משותפת ולא מעט מזל.

היום לא צריך להסתפק במזל – יש אינטרנט. והאינטרנט, שיש בו אינסוף של מידע, מכיל גם המון מידע על בני ובנות זוג פוטנציאליים. ככל שאנחנו מתבגרים הסביבה החברתית שלנו מצטמצמת והמגוון ממנו אפשר לבחור קטן. ואז אנחנו פונים למאגר הגדול והשופע, בתקווה שהמיועד או המיועדת מחכים לנו ברחבי הרשת, ועכשיו השאלה היא רק איך למצוא אותם באופן הכי יעיל ונכון. אבל זה לא מסתכם רק בחיפוש טוב. האתגר הגדול באמת הוא לעשות את המעבר מהאונליין לאופליין באופן כזה שגם יחזיק מעבר לדייט, מעבר לשניים, ואולי אף יגיע לזוגיות מוצלחת לחיים.

אז מה אנחנו יודעים על מציאת אהבה באינטרנט? מחקרים מראים שכמו בחיים, גם באינטרנט, המראה הוא שער הכניסה. "אפקט ההילה", מושג מעולם הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית, מתייחס להטיה שגורמת לנו לחשוב שמי שיפה הוא בהכרח גם טוב, כך שתמונה אטרקטיבית יוצרת אצלנו משיכה מיידית. זה נכון לגבי כולנו, אבל מחקרים הראו הבדל בין המינים. נשים אוהבות יותר גברים שרואים להם את השרירים ושמצולמים עם חיות מחמד ופחות את אלה שמצולמים עם כוס בירה לידם. גברים, לעומת זאת, אוהבים את תמונות הבנות שנלקחות בסלפי וממש לא אוהבים את החתול או הכלבלב שמשתרבבים לתמונה. גם האמינות משחקת תפקיד. גבר מטופח נתפס כאמין יותר, אבל אישה מטופחת תיראה אמינה פחות מתמונת אישה במראה הטבעי.

מחפשי האהבה מתלוננים על הקלות הבלתי נסבלת של ה"סווייפ" ימינה-שמאלה שחורץ גורל רק על-פי תמונה באפליקציות כמו "טינדר". אם רוצים להעמיק קצת, אפשר להשקיע באתרי היכרויות יותר מעמיקים, כמו "אוקי-קיופיד" או "ג'יידייט". שם תידרשו לכתוב על עצמכם, וגם בעולם הכתיבה יש כללים. חשוב לדעת לכתוב קודם את התכונות הטובות, עדיף בהומור חביב, להשאיר את התכונות הפחות מחמיאות לסוף, ולהוריד את הציניות והקלישאות. יחד עם זאת, לא מזיק להבליט את מה שבאמת טוב בנו. "אפקט הראשוניות" שהגה התאורטיקן סולומון אַש, מודגם במחקרים חוזרים ונשנים המוכיחים שאנחנו זוכרים טוב יותר פריטים שהופיעו בהתחלה ופחות את אלה שהופיעו בסוף. באופן כללי – אנחנו סוג של מוצר באתרי ההיכרויות וברשת. חשוב שנהיה אמיתיים ככל האפשר, שנשאר נאמנים לעצמנו ושלא נשקר לגבי הנתונים שלנו. גברים נוטים לשקר לגבי גובהם, נשים משקרות לגבי משקלן. לא חבל? הרי בסוף ניפגש פנים מול פנים וסתם נתגלה כשקרנים קטנים. עדיף שנאהב את מי שאנחנו ונציג את האני האמיתי שלנו.

אתרי ההיכרויות שלטו שנים רבות בשוק, עד שהופיעה הרשת החברתית פייסבוק. האלטרנטיבה היותר שפויה היום לאתרי ההיכרויות, לדעתי, היא קבוצות הפייסבוק. אותן קבוצות שמאגדות בתוכן חברים בעלי תחומי עניין משותפים כמו טיולים, חיות מחמד, ענפי ספורט שונים, משחקי חברה ועוד. קיימות קבוצות ייעודיות למציאת אהבה וקבוצות שפשוט נותנות סביבה של "אנשים כמוני". בעידודה של פייסבוק עצמה, יותר ויותר קבוצות יוצאות מהאונליין לאופליין, מה שמאפשר יציאה רכה יותר אל מפגשים בעולם שבחוץ בלי הלחץ של הבליינד-דייט ועם הרבה כיף של חבר'ה שמחפשים אהבה בדיוק כמוך.

בסוף, אחרי כל המפגשים הוירטואלים, מגיע גם המפגש בחיים האמיתיים. מחקר מרתק שבחן את כמות המידע שיש לנו על הצד השני אל מול רמת החיבה אליו מצא קשר שלילי בין השניים וממליץ: צפו לאכזבה! למה? כי בעולם הוירטואלי חסר לנו הרבה מאוד מידע חיוני. אנחנו לא נחשפים להבעות פנים, למחוות גוף, לריח, לקול, למה שאנחנו קוראים "כימיה". ובהיעדר כל אלה אנחנו ממלאים את החסר בדמיון, שתמיד הוא הכי טוב שאפשר. והחיים… החיים הם ממוצע. רוב הסיכויים שתפגשו במישהו או מישהי שברמה כזאת או אחרת נמוכים ממה שדמיינתם, והאכזבה תהיה תגובתכם הראשונה. הכינו עצמכם, אל תתנו לדמיון להשתולל, הישארו עם רגליים על הקרקע, היו מודעים לפערי המידע והיו פתוחים וסבלניים. והכי חשוב: אל תתייאשו! אהבת חייכם נמצאת שם. צריך רק לחפש טוב טוב.

פורסם בטלנירי לכבוד ט"ו באב תשע"ט.